שַׁחְמָט

"כְּדַאי לָךְ לָשִׂים לֵב אֵיפֹה אַתְּ מַשְׁאִירָה אֶת הַצָּרִיחַ שֶׁלָּךְ אַחֲרֵי הַהַצְרָחָה. אֲבָל פְּתִיחָה יָפָה."

הַחַיִּים הֵם מִשְׂחָק, הַמְּנַצֵּחַ הוּא בְּסַךְ הַכֹּל מִי שֶׁחוֹשֵׁב יוֹתֵר צְעָדִים קָדִימָה.

בִּצַּעְתִּי תְּמוּנַת מַרְאָה שֶׁל הַמַּהֲלָךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁלָּהּ.

"תּוֹרֵךְ." מִשְׂחָק פִּילוֹסוֹפִי, מְחַפְּשִׂים רֹבֶד נוֹסָף בְּעוֹלָם דּוּ מְמַדִּי.

"שַׁח." הֵזִיזָה אֶת הָרָץ וְחָשְׂפָה פִּרְצַת אַבְטָחָה מְפַתָּה סְבִיב הַמֶּלֶךְ. עִוָּרוֹן שַׁחְמָט קְלָאסִי.

אַתְּ מַתְחִילָה לְהָבִין?

"נִכְנַסְתְּ בְּדִיּוּק לְמַצָּב שֶׁרָצִיתִי שֶׁתִּהְיִי בּוֹ." אָמַרְתִּי תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁחִסַּלְתִּי אֶת הָאִיּוּם וְהִצַּבְתִּי אֶחָד מִשֶּׁלִּי.

מַזְלֵג, אוֹ צֹמֶת דְּרָכִים.

כָּל בְּחִירָה תִּסְתַּיֵּם בְּהֶפְסֵד.

הִיא בָּחֲרָה.

הַהַקְרָבָה כּוֹאֶבֶת אֲבָל הֶכְרֵחִית.

זֹאת רַק מַלְכֹּדֶת אַחַת בַּמַּסָּע אֶל הָאֹשֶׁר הַלֹּא מֻבְטָח.

"תּוֹרֵךְ." הַשָּׁעוֹן מְתַקְתֵּק. לִפְעָמִים נִדְמֶה שֶׁהַזְּמַן עוֹצֵר מִלֶּכֶת, לִפְעָמִים נִדְמֶה כְּאִלּוּ אֵין מַסְפִּיק מִמֶּנּוּ. 

הִיא הֵרִימָה אֶת יָדָהּ מֵהַלּוּחַ וְנֶעֶצְרָה.

"אֲנִי מְיַצֶּגֶת אֶת עַצְמִי וְאַתָּה אֶת הַחַיִּים?"

"מִי יָכוֹל לְגַלֵּם אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלָּךְ יוֹתֵר טוֹב מִמֵּךְ?" קְרִיצָה קְטַנָּה, שְׁבִירָה קַלָּה שֶׁל מָסַךְ הָרְצִינוּת. בְּכָל זֹאת, מְשַׂחֲקִים עַל הַחַיִּים. 

"אַתְּ מְשַׂחֶקֶת?"

"רֶגַע אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ אֶת הַחַיִּים?" עֵינֶיהָ סָרְקוּ אֶת הַלּוּחַ.

"זֶה לֹא בָּרוּר? גּוֹרָל שָׁלֵם מוּלֵךְ, יֵשׁ לְךָ בִּכְלָל סִכּוּי? וְעוֹד בִּזְמַן מֻגְבָּל."

"הַשְּׁאֵלָה הִיא לֹא אֵיךְ מְנַצְּלִים אֶת הַזְּמַן?"

"אוּלַי, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הוּא נִגְמַר."

"וּמָה קוֹרֶה אַחַר כָּךְ?" נוֹתְרוּ 15 שְׁנִיּוֹת. הִיא הִבִּיטָה בְּעֵינַי.

"עוֹבְרִים לַמִּשְׂחָק הַבָּא, הַחַיִּים מְלֵאִים בְּמִשְׂחָקִים כָּאֵלּוּ."

"מָה הַכֵּיף בַּמִּשְׂחָק חֲסַר תּוֹחֶלֶת?"

"בְּשָׁלָב מְסֻיָּם זֹאת פָּשׁוּט הִתְמַכְּרוּת, הָרִגּוּשׁ מֵהַסִּכּוּן, תִּקְוָה עִוֶּרֶת, עוֹד הִמּוּר חֲסַר מַשְׁמָעוּת."

10 שְׁנִיּוֹת.. לְאָן הִיא חוֹתֶרֶת? הַמַּלְכָּה שֶׁלָּהּ נְעוּצָה וְלֹא יְכוֹלָה לָזוּז.

הַפָּרָשׁ כְּבָר יוֹשֵׁב בַּצַּד וּמְחַכֶּה לְהֶפְסֵד הַבִּלְתִּי נִמְנָע.

5 שְׁנִיּוֹת.

"מְעַנְיֵן.. אִם אוֹכִיחַ לְךָ שֶׁאַתָּה טוֹעֶה?"

צָחַקְתִּי בְּקוֹל "אֲנִי אַף פַּעַם לֹא טוֹעֶה."

הִיא הִמְתִּינָה.

"טוֹב סִקְרַנְתְּ אוֹתִי, אֵיךְ תַּעֲשִׂי אֶת זֶה?"

פִּתְאוֹם הִבְחַנְתִּי בַּצָּרִיחַ הַתָּמִים שֶׁלָּהּ זָז.

"מָט."