מכתב לעצמי.

סאפילון שלי.

הרבה זמן לא כתבתי לך.. עברו שנתיים מהפעם האחרונה, אני מצטערת.

שתדעי שלא הלכתי, אני מביטה עליך לאחור ורואה את הדרך שעשית.

הפכת מנערה חסרת ביטחון לאישה, פאקינג אישה.

אישה שיודעת מה היא שווה, שמבינה את הערך שלה.

שמכירה את המורכבויות שלה.

שמודעת לעצמה. שחושבת על עצמה, שנותנת לה להרגיש, שחושבת ובונה את העתיד שלה ב2 ידיים, לבד.

אני אוהבת אותך ומעריצה אותך על מה שעברת.

אל תבכי, חווית דברים גרועים בהרבה ותראי אותך היום, האמנת אי פעם שתגיעי לשם בדמעות האלה?

זה יעבור, אני נשבעת לך.

ואת תעברי את זה כמו זאבה.

תחבקי את עצמך. תזכרי שאני תמיד פה איתך לא משנה מה קורה. גם אני וגם סאפילון בת ה14 שחשבה שסוף העולם הגיע. אנחנו מסתכלות עליך ומעריצות.

תביאי לילדה הזאת את העתיד שהיא חלמה עליו,

אנחנו מאמינות בך.