היא לא מבינה
כל מילה שלה מוסיפה אבן לחומה
היא אמא אבל מרגישה זרה
לא רצויה.
היא לא מבינה.
אני פרח באדמה זרה
מנסה לגדול אבל מקבלת ממנה רמיסה.
היא לא מבינה.
היא לא מבינה מה אני עוברת ומה אני חווה
את הדמעות בלילה היא לא רואה
הכל בגללה.
לב סדוק ממי שאותי גידלה ברחמה
איך כל כך הרבה נשים שאמצתי לדמות אימהית
כי לי אמא אמיתית לא הייתה.
היא לא מבינה.
היא לא מבינה שאני כמוה בדיוק רגישה,
לב שביר שרק רוצה קרבה.
קצת שקט ונחת בחיים זאת המשאלה, היא לא מבינה.
היא לא מבינה שאני ממנה התנתקתי רגשית כבר תקופה
לי היא מרגישה זרה אבל זה כדי לפרוח ולהגיע לשלווה.
להפסיק לבכות ולהרגיש שהחיים הם הגיהינום באדמה,
היא לא מבינה.
היא לא מבינה שאני לעולם לא אהיה כמוה
וזה הסיוט שרודף אותי בלילה במיטה
גם בזוגיות זאת הצרה שלי והפחד מההגשמה,
היא לא מבינה.
היא לא מבינה שאני היום עצמאית וחזקה
התנתקתי ממנה כדי לצאת בדרך משלי, בטוחה,
היא לא מבינה.
היא לא מבינה שאני יודעת שהיא אוהבת
אבל לא צריכה אותה בדרך שהיא מראה.
מתנות הן לא תחלופה לתקשורת בריאה,
לאמא ששם פשוט להקשיב לא רק לתת עצה.
לתת לה לשמוע על חיי בלי לקבל עקיצה.
שלא תחשוב שהיא מושלמת ולא גרמה לי לתעב את החיים עוד בתור ילדה.
היא לא מבינה.
היא לא מבינה שבחרתי להתרחק כמנגנון הגנה
שאני שמה את עצמי במקום הראשון ולא אותה
שהיא כבר לא חלק מהחיים שלי ויש אחרת ממלאת את מקומה,
היא לא מבינה.