האם "לא שמתי לב" זה שקר?

לא שמתי לב.

שלוש מילים שלכאורה נשמעות כמו תגובה תמימה

או רגע שגרתי של הסחת דעת

אבל אם נסכים רגע להסתכל מתחת לפני השטח

נגלה שם דפוס שמספר סיפור שלם.

לא שמתי לב אומר בעצם לא הייתי כאן.

הייתי מנותק.

המערכת שלי כיבתה את הנוכחות שלי ברגע הזה ממש.

כשאנחנו מבינים שהאדם שמולנו מנותק

התגובה האוטומטית שלנו היא בדרך כלל כעס תסכול

או תחושה צורבת שלא רואים אותנו.

בין אם זה המתבגר שלנו ששוב התעלם ממה שביקשנו

או בן הזוג שמהנהן לעברנו אבל נמצא בעולם אחר לחלוטין.

אנחנו מיד מפרשים את זה כזלזול או חוסר אכפתיות.

אבל ניתוק הוא לא בחירה מודעת שנועדה לפגוע.

ניתוק הוא מנגנון הגנה.

זהו דפוס אוטומטי של מערכת שמוצפת ברגש , עומס

או ציפיות ובוחרת פשוט לכבות את השאלטר

כדי לא להרגיש את הלחץ של כאן ועכשיו.

הניתוק הזה שירת את האדם בעבר כדי לשרוד רגשית

אבל היום הוא גובה מחיר יקר של ריחוק ובדידות

במערכות היחסים הכי חשובות שלו.

הציפייה שהאדם שמולנו פשוט יתחיל לשים לב רק כי כעסנו

או הסברנו לו בהיגיון לרוב רק מעמיקה את הניתוק.

מה שבאמת מאפשר תזוזה הוא ההסכמה לעצור את מעגל ההאשמות

ולזהות את הדפוס הזה בחמלה.

במקום לדרוש נוכחות אפשר לבדוק מה מפעיל את הצורך לברוח ולמפות את החסמים.

ברגע שמסכימים לראות את הדפוס ולשחרר את הצורך בהתגוננות

אפשר לחזור להיות נוכחים באמת גם כשמורכב.

בפעם הבאה שמישהו קרוב אליכם אומר לא שמתי לב

תנסו לרגע לא לקחת את זה אישית אלא להבין שיש שם

מערכת שמבקשת שקט או התבוננות פנימה