לשנינו יש את אותה התקלה בייצור
וזה הדבר הכי מדויק שקרה לי בחיים.
אני לא מחפש גרסה מעודכנת
לא מחפש "תיקון"
אני אוהב את זה בדיוק בפורמט הזה
עם כל הברגים המשוחררים.
יש לך את היכולת המרגיזה והמדהימה הזאת פשוט לקרוא אותי.
בלי כתוביות
בלי שנצטרך לתווך את הרעש.
את מביטה בשריטות שלי ורואה שם שפה
לא בעיה וזה פאקינג מוציא אותי מהדעת
הקלות שבה את עושה סדר בבלגן שלי מבלי להגיד מילה.
כנראה שצריך לצבור קצת קילומטרז' בגיהנום כדי לזהות אחד את השנייה ככה
בתוך עולם שמנסה להיות חלק מדי
נקי מדי.
אנחנו לא "זוג"
אנחנו התנגשות חזיתית של רסיסי אושר ושברים גולמיים.
השילוב הכי פחות אחראי והכי נכון שיש.
החוד והסדק.
אני חודר
את מכילה
ושנינו צוללים עמוק פנימה מבלי שום כוונה למצוא את הדרך חזרה.
זה מסוכן
זה לא יציב
וזה הדבר הכי אמיתי שיש לי.
בעולם שבו הכל נשבר ונתלש לפי הספר, אני כאן.
ולא כי זה נוח
אלא כי זה בלתי נמנע.
את הכוח שלי לא בגלל שאת "מתוקנת"
אלא בגלל שאת מזכירה לי לבחור בך
ובכל השריטות שלך
בכל פעם מחדש.