"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הֲכִי קָשֶׁה?" אָמַרְתִּי, אוּלַי לְעַצְמִי אוּלַי לוֹ.
עָבַר הַרְבֵּה זְמַן מֵאָז הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִתְרָאֵינוּ, הַרְבֵּה זְמַן מֵאָז הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהוּא עָמַד לְפָנַי.
"לִרְצוֹת לְסַפֵּר לְךָ הַכֹּל וְלֹא לִהְיוֹת מְסֻגֶּלֶת."
"אֲנִי לֹא מֵבִין." דִּמְיַנְתִּי אֶת קוֹלוֹ, הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ כָּל כָּךְ טוֹב שֶׁאֲנִי בְּטוּחָה שֶׁזֶּה מָה שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה עוֹנֶה אִלּוּ הָיָה כָּאן.
"בְּכָל פַּעַם שֶׁקּוֹרֶה לִי מַשֶּׁהוּ מַצְחִיק, אֲנִי מִיָּד רוֹצָה לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ, לְסַפֵּר וְלִצְחֹק יַחַד אִתְּךָ. אֲבָל אֲנִי כְּבָר לֹא יְכוֹלָה."
"בְּכָל פַּעַם שֶׁהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת מְלָחַי וְהַבְּדִידוּת דּוֹפֶקֶת עַל דֶּלֶת חַדְרִי אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּהְיֶה פֹּה לְהַקְשִׁיב, אֲבָל אַתָּה כְּבָר לֹא שׁוֹמֵעַ. אַתָּה רָחוֹק מִדַּי."
"אֲנִי תָּמִיד כָּאן אִתָּךְ, הִבְטַחְתִּי לָךְ, אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת?" בַּשָּׁלָב הַזֶּה הוּא בֶּטַח הָיָה נִגָּשׁ וּמְחַבֵּק אוֹתִי וַאֲנִי הָיִיתִי מִתְנַעֶרֶת וּמִתְרַחֶקֶת. לֹא כִּי אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁיְּחַבְּקוּ אוֹתִי. אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהִתְפָּרֵק. אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִסְלֹחַ וְלִשְׁקֹעַ בֵּין יָדָיו כָּל כָּךְ מַהֵר.
אֲבָל הַפַּעַם, הַפַּעַם הוּא אֲפִלּוּ לֹא יָכוֹל לְנַסּוֹת.
"אַתָּה הָלַכְתָּ, כְּבָר הֵפַרְתָּ אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁלְּךָ מִזְּמַן." הָיִיתִי עוֹנָה בְּקֹר.
"אָמַרְתִּי לָךְ אֵינְסוֹף פְּעָמִים שֶׁאַתְּ הָאַחַת, הַחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁלִּי."
"אָז לָמָּה הָלַכְתָּ?"
"כִּי מִישֶׁהוּ שָׁם לְמַעְלָה עָשָׂה טָעוּת חֲמוּרָה, אַתְּ הַנְּשָׁמָה הַתְּאוֹמָה שֶׁלִּי, אֲבָל נִפְגַּשְׁנוּ בַּגִּלְגּוּל הַלֹּא נָכוֹן."
בַּשָּׁלָב הַזֶּה כַּנִּרְאֶה שֶׁהָיִיתִי שׁוֹתֶקֶת, מְכִילָה.
יָדַעְתִּי שֶׁהוּא צוֹדֵק, קִלַּלְתִּי בְּכָל יוֹם אֶת אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְּזַוֵּג זִוּוּגִים.
בִּשְׁבִילוֹ זֹאת טָעוּת קְטַנָּה. טָעוּת שֶׁנִּקְרֵאת הַחַיִּים שֶׁלִּי.
"זֹאת הַהַתְחָלָה שֶׁל הַסּוֹף." אָמַרְתָּ יוֹם אֶחָד.
עַד שֶׁהֵבַנְתִּי אֶת הַמַּשְׁמָעוּת כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי.
"וְאוּלַי זֶה הַסּוֹף שֶׁל הַהַתְחָלָה? תָּמִיד קָשֶׁה בַּהַתְחָלָה, אוּלַי מֵעַכְשָׁו יִהְיֶה קַל יוֹתֵר?" הָיִיתִי עוֹנָה אִם הָיִיתִי יְכוֹלָה.
"אֲנִי לֹא אֵצֵא מִזֶּה בְּקָרוֹב כְּדַאי שֶׁתֵּדְעִי.. אֲנִי שָׁבוּר, אֲבָל אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁזֶּה בִּגְלָלֵךְ. קִבַּלְתְּ אוֹתִי כָּכָה, כְּמוֹ כַּד חֶרֶס מְנֻפָּץ הַמַּחְזִיק אֶת שְׁבָרָיו קָרוֹב רַק כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ שָׁלֵם.
אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַסְבִּיר לָךְ לָמָּה.
הִבַּטְתָּ פַּעַם מִבַּעַד לְעֵינַי?
אֶל תּוֹךְ תְּהוֹם הָרִיק הַמְּאַיֵּם לְהִתְפָּרֵץ.
אֶל תּוֹךְ הָעֲרָפֶל הַמַּסְתִּיר אֶת הָעֲנָנִים שֶׁמְּכַסִּים אֵיזוֹשֶׁהִי שֶׁמֶשׁ אֲפֵלָה וְדוֹעֶכֶת." שָׁלַחְתָּ לִי יוֹם אֶחָד, מֵכִין אוֹתִי אֶל הַבִּלְתִּי נִמְנָע.
וַאֲנִי?
לַמְרוֹת הַכֹּל תָּמִיד הֶאֱמַנְתִּי.
תָּמִיד חָשַׁבְתִּי שֶׁלְּמִנְהֶרֶת הַחֹשֶׁךְ הַזֹּאת יֵשׁ קָצֶה מוּאָר.
אוּלַי בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ זֶה הָיָה מָבוֹךְ סָבוּךְ שֶׁל מִנְהָרוֹת. אֲבָל עֲדַיִן, לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְוַתֵּר.
וְאַתָּה?
לַמְרוֹת שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁתָּמִיד תַּאֲמִין, עָזַבְתָּ.
לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתָ הָאוֹפְּטִימִי מִבֵּין שְׁנֵינוּ, בָּחַרְתָּ לְהַפְסִיק לְקַוּוֹת.
סָלַחְתִּי לְךָ, מִזְּמַן. אֲנִי מְבִינָה.
אֲבָל בְּכָל זֹאת, יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה.
בַּגִּלְגּוּל הַבָּא, כְּשֶׁנִּמְצָא שׁוּב זֶה אֶת זוֹ. הַפַּעַם בַּזְּמַן הַנָּכוֹן.
כְּשֶׁנִּתְאַהֵב מֵחָדָשׁ.
כְּשֶׁתִּלְחַשׁ אֶת שְׁמִי כְּאִלּוּ הַגַּעֲגוּעַ עָמַד לְהַכְרִיעַ אֶת נִשְׁמָתְךָ חַסְרַת הַמָּנוֹחַ.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע מְיֻחָל, תַּצְלִיחַ לְהִסְתַּכֵּל לִי שׁוּב בָּעֵינַיִם?
